יש מותגים שאני פשוט לא יכול להתעלם מהם.
Trinidad הוא אחד כזה.מותג עטוף בעשן, היסטוריה ופוליטיקה.
מותג שסיפורו נכנס עמוק אל תוך שכבות הסיפור הקובני,
עד כדי כך שהוא שווה ערך, ולעיתים אף מקדים, את קוהיבה.
בחודש אפריל החלטתי שאני מקדיש סדנה שלמה למותג הזה – הסוד השמור של עולם הסיגרים הקובני.
חשבתי לעצמי: "על מה אני מדבר?"
אבל מהר מאוד הבנתי שאלה לא השאלות הנכונות.
האתגר האמיתי היה – "על מה אני מסוגל לוותר?"
עם כל מידע נוסף שגיליתי – הבנתי שאין כמעט ממה להתעלם.
והסדנה? הצלחה מסחררת.
מדויקת, נכונה מקצועית – בדיוק כמו שאני אוהב.
מצרף לכם כאן את סרטון הסיכום.
המותג טרינידד החל את דרכו בשנת 1905 כמותג משפחתי, תחת השם "Trinidad y Hermanos".
מי שניהל אותו היה דיאגו טרינידד – כן, יש שם קליט לסיגרים.
בשנת 1920 עבר הניהול לבנו – דיאגו טרינידד ג’וניור.
בשנת 1958, המותג עבר מתיחת פנים קלה ושווק תחת השם TTT, עם מיקוד דווקא בייצור סיגרלות – נקודה מעניינת בהתחשב במה שהמותג הפך להיות.א
בל אז הגיע 1959 – שנת המהפכה.
הממשלה הקובנית הלאימה את רוב המותגים – וטרינידד ביניהם.
כמו רבים אחרים, המותג נעלם.
(אגב, אם תרצו מאמר מיוחד על תקופת ההחרמות – תגיבו למטה. זה חומר לסדרה בפני עצמה.)
במשך שנים טרינידד כאילו נעלם מהמפה.
אבל מתחת לפני השטח – דברים זזים. בשנת 1969, מתחילים לגלגל את מה שיהפוך לימים ל־Trinidad Fundadores, במפעל El Laguito המיתולוגי – אותו מפעל שבו נולד המותג Cohiba.הסיבה? פשוטה.
טבאקובה רצו לגלגל את הפונדדורס בויטולה של Laguito No.1 – הויטולה הזהה ל־Lancero הקלאסי של קוהיבה.
ולמה דווקא במפעל הזה? כי רק שם היו הטורוסדורים ברמה הגבוהה המסוגלים לגלגל את הפורמט הזה – אגב, מידע קצר, יש רק שלוש דרגות של טורוסדורים.
מהר מאוד, הובן שזה סיגר לא לכולם.
אפילו לא כמו קוהיבה, כמו דכולם נוטים לחשוב אלא רק ל"מובחרים שבמובחרים" תינתן הזכות לקבל את הסיגר הזה.
אם קיבלת Trinidad – סימן שאתה לא אורח. אתה אגדה.
בשנת 1992, העיתונאי והמו"ל מרווין שנקן מגיע לקובה לראיין את פידל קסטרו.
הוא שומע שמועות על סיגר ייחודי שלא מוכר בשוק – ושואל את פידל על Trinidad.
פידל – להפתעתו – עונה.
באותה שנה יוצאת לאור הגרסה הראשונה של מגזין Cigar Aficionado – לימים אחד הגופים המשפיעים ביותר בתעשייה.
בתמונה - העמוד הראשי של ההוצאה הראשונה
אם היה רגע שבו העולם שמע על טרינידד – זה היה הרגע.
האירוע התרחש ב־7 בדצמבר 1994, במלון Laurent בפריז.
האירוע הובל על ידי Hunters & Frankau הבריטית, בשיתוף Cigar Aficionado. בערב הזה, לצד דום פריניון, אוכל פרי מוחם וידם כיצירות מופת של אלן דוקאס ו־ג’ואל רובושון, הוגשו שלושה סיגרים בלבד:
הקהל? הקרם דה לה קרם
מרווין שנקן, פרנסיס פורד קופולה (הסנדק) , שגרירים, דיפלומטים ואצולה אירופאית.
ואז – מכירה פומבית.
הקופסה הזולה ביותר – 8,000 דולר.
היקרה ביותר – 200,000 דולר (King’s Ransom – שש קופסאות, שניים מכל סוג).
סה"כ הכנסות מהערב: 324,000 דולר.(עוד על האירוע – בקרוב במאמר מיוחד)
בתמונה - אדוארד סהקיאן מדבר על הרכישות שנעשו שם מתוך הבאנו דייס 2025
אחרי עשרות שנים של מסתורין – Trinidad יוצא לשוק הבינלאומי.
השווקים הראשונים: קנדה, קובה, אנגליה, מקסיקו.
כמובן – בפורמט הפונדדורס בלבד.
הסיגרים עדיין יוצרו במפעל El Laguito, בקופסאות של 100 יחידות.
עד שנת 2002, הויטולה היחידה שיוצרה היא הפונדדורס.
2003: נוספו שלוש ויטולות:
2009: הושקה הוויטולה ⅞Robusto T – 50×4
2012: בוטלו שתי ויטולות – Robusto T ו Robusto Extra
2014: נכנסת לתמונה
2016: מהדורה מוגבלת – Topes2019 – חגיגות 50 שנה:
שלוש ויטולות חדשות:
בשנת 2002, לאחר דיון בוועדה פנימית של Habanos S.A, הוחלט
שמותג Trinidad עובר לגלגול במפעל Francisco Donatien שב־Pinar del Río. היו ויכוחים – האם להעביר את הטורוסדורים מ־El Laguito או להכשיר חדשים?
אבל היה ברור – המותג הזה דורש רמה עליונה בלבד של טרוסדורים.
אגב, בשנים שבהן גולגל טרינידד ב־El Laguito – מתוך כ־3 מיליון סיגרים בשנה,
רק 300,000 היו טרינידד, ויוצרו על ידי 8 טורוסדורים בלבד.
בין אותם רולרים – הייתה אישה אחת מדהימה.
אחת הטורוסדוריות הבכירות בתעשייה.
ועליה – ועל כל הנשים בתעשיית הסיגרים – נכין בקרוב סדנה מיוחדת.
כי גם מאחורי הסיגרים הכי יוקרתיים – יש ידיים שמספרות סיפור.
מקווה שנהניתם.
זה רק הפרק הראשון.
עוד הרבה עשן, היסטוריה ותרבות לפנינו.יאללה, ניפגש במאמר הבא.
ואם אהבתם – תגיבו, תשתפו, ותקווה יהיה מקום בסדנה הקרובה.
🔥 Panda Cigar Sommelier