כולנו יודעים הרי שעלי הטבק והשימוש בהם התחיל בילידים של דרום אמריקה.
הטבק שימש למטרות רבות, בין השאר לטקסים, למסחר ולמאכל.
חפירות ארכיאולוגיות במקסיקו גילו בקבוק בן 1,300 שנה מתרבות המאיה העתיקה שמכיל עקבות של טבק.
הבקבוק שימש ככל הנראה לאחסון עלי טבק.
בני המאיה טחנו את העלים לאבקה שבה השתמשו כדוחה נחשים ולהכנת משקה אלכוהולי חזק ויש כאלו המאמינים שבני המאיה השתמשו בטבק הזה גם כטבק להרחה.
ג'ניפר לוגמילר-ניומן, ארכיאולוגית מאוניברסיטת אלבני מניחה שבני המאיה השתמשו בטבק שהוא הרבה יותר חזק מהגרסאות של היום.
הבקבוק הצביע על נוכחות של "Nicotiana rustica", או "טבק בר אצטקי". הטבק הזה הוא זן חזק עם ריכוז ניקוטין גבוה מאוד בעלים, מה שהופך אותו לשימושי לייצור חומרי הדברה. בסוג זה של טבק יש חומרים שעלולים להביא להשפעות הזיה.
על פי ההערכות, הבקבוק שהמדענים גילו נוצר בסביבות שנת 700 במדינת קמפצ'ה של ימינו (בדרום מקסיקו).
על הבקבוק נכתב ביטוי - "y-otoot 'u-may" - שתורגם כ"בית הטבק שלו/ה".
ארכיאולוגים בדרך כלל עורכים חקירה של פריטי מזון שאנשים קדומים צרכו כדי לקבל תובנה לגבי המנהגים והמסורות שלהם. העדויות הטקסטואליות בקדרות המזון מעידות בדרך כלל על סוג המזון הנצרך או על המטרה המיועדת שלו אם כי ישנם חריגים בהקשר הזה.
מדענים מקדישים תשומת לב רבה גם לראיות ציוריות (ציורים עתיקים) המעידות על שימוש בטבק על חפצים שונים. למרות זאת, עדות כימית כמו זו שנמצאה בבקבוק מעידה באופן כמעט וודאי שאנשים בתקופה מסוימת השתמשו בטבק.
לכל כלל יש יוצא מן הכלל, כלי חרס עתיקים מכילים בדרך כלל עקבות של חומרים אחרים שיכולים להסוות את המטרה המקורית. לדוגמה, בכלים עתיקים יכולים להיות עקבות של תחמוצת ברזל, שבה אנשים קדומים משתמשים לטקסי קבורה.
ניתוח כימי נוסף של הדגימות מבקבוק המאיה סיפק עדויות נדירות לגבי השימוש המיועד של המיכל העתיק.
לסיכום:
המחקר צייר דיוקן של טבק חזק מאוד - חזק בהרבה מהטבק של היום אז אולי יש לנו עדיין מה ללמוד מבני המאיה העתיקים בנושא הזה של טבק עוצמתי.
ושלא יעבדו עליכם (או שלא ידחפו לכם טבק הזיות :)