מה כל כך מיוחד בסיגרים קובנים?

הנשיא ג'ון קנדי ​​הטיל אמברגו סחר על קובה בשנת 1962.

 האמברגו של קנדי ​​הרחיב את האיסור המקורי שהטיל הנשיא אייזנהאואר בשנת 1960. אבל לפני שקנדי הטיל את האמברגו הוא הזמין יותר מ-1,000 סיגרים של ה. אופמן מקובה.

 סיגרים קובנים קשורים ישירות לרמה הגבוהה ביותר של יוקרה ואלגנטיות. הם חלק מהאתוס האולטימטיבי של השפע: קוויאר בלוגה, שמפניה וסיגר קובני. מעשני סיגרים רציניים יכולים להיות פואטיים או מעט שייקספיריים כשהם מתחילים לדבר על סיגרים .הם משתמשים בשפתם של חובבי היין בהתייחסותם לטעם הסיגרים האהובים עליהם כ"קרמי" ו"מתובלים" עם "רמזים", "ניחוחות", "עפיצות" ועוד.

חקלאי הטבק הקובני מתגאים בכך שהם מסוגלים לייצר את הסיגרים הכי טעימים בעולם, וחובבי הסיגרים מתגאים באותה מידה בבעלותם על הסיגרים הקובנים המבוקשים שכיום כבר לא כל כך פשוט להשיג.

.עובדה – קובה אינה מקום הלידה של הטבק לסיגרים או של הסיגרים עצמם!

 זכויות התרברבות כאלה שייכות לחוות של גואטמלה. קובה, לעומת זאת, שולטת כיצרנית הטובה בעולם של עלים איכותיים, כבוד השווה לאלו שניתן לבורדו בשל הבציר הענבים ליין המשובח שלהם.

.הסברה הרווחת היא שקובה היא היצרנית הטובה בעולם של סיגרים. 

הקובנים מייחסים זאת לשילוב הייחודי של אדמה פורייה, לחות ושמש יחד עם ההיסטוריה העשירה של המדינה של גלגול ידני שמייצר את הסיגרים הכי טעימים בעולם. ייצור סיגרים בקובה הוא תהליך מורכב וההצלחה נשמרת בעיקר על ידי טמפרטורה, תזמון, והכי חשוב, האומנות של הידיים האנושיות.

 זרעים של טבק קובני מפוזרים באדמה להנבטה באזורי גידול הטבק, בין היתר בויניאלס  ובפינאר דל ריו.

לוקח 45 יום מהשתילה עד שהעלים מוכנים לקציר. בין לבין, חקלאים משקים ומטפלים בצמחים למזיקים. 

העלים שנקטפו מובאים לבקתות הייבוש לתהליך הפרמנטציה.

 חובה לומר שהממשלה הקובנית היא לא בדיוק הדוגנא הכי טובה לדמוקרטיה (אולי כי הם לא)

 ושם המצב של האזרח והפועל הינו בכי רע. בנוסף יש להבין שכלל חברות ייצור הסיגרים הקובניים הם בשליטת הממשלה, כלומר יש לומר "הקונצרן הקובני" אמנם יש מפעלים שונים ומנהלים שונים אבל הכסף וההחלטות מתקבלות ע"י הממשלה כראוי למשטר כזה.

 סתם אנקדותה למאמר בהקשר האזרח בקובה – המס לחקלאי כאשר הוא מגדל את הטבק הוא 90% לממשלה (ככה מייצרים את הסיגרים) ו10% לעצמו כדי לגלגל ולמכור לתיירים. עובדה נוספת היא, יש הגבלה על הכמות סיגרים שמותר לתייר להוציא מקובה, הכוונה היא לסיגרים שלא נרכשו בחניות המורשות (כלומר מהחקלאים בחוות העת הסיורים).

 ותחשבו על זה

 לכל כלל יש יוצא מן הכלל אז במאמר הבא שלנו נדבר על למה הסיגרים הקובנים הם בהכרח לא יותר טובים מסיגרים אחרים אלא רק שונים.